אנינות
מרגע הפטירה ועד הקבורה
אנינות בקיצור
אונן הוא מי שנפטר לו קרוב משפחה שחייב להתאבל עליו, והנפטר עדיין לא נקבר.
- הפטירה
- אנינותעכשיו
- הקבורה
- תחילת האבלות
ממה נמנעים עד הקבורה
- פטורים מתפילה, מברכות ומהנחת תפיליןואין להחמיר ולקיים אותן
- אין אוכלים בשר ואין שותים יין
- אין אוכלים ליד הנפטראוכלים בחדר אחר
- אין מתרחצים, מסתפרים או מתגלחים
- אין עובדים ואין עושים מלאכה
- אין מקיימים יחסי אישות
מה מותר
- יוצאים מהביתאף שבימי השבעה נמנעים מכך
- נועלים נעלי עוראף שבימי השבעה נמנעים מכך
חשוב לדעת
- בשבת דיני האנינות אינם חליםמלבד איסור יחסי אישות
- האנינות מסתיימת עם הקבורהומאותה שעה מתחילה האבלות
אנינות - ההגדרה ההלכתית
אדם שנפטר לו קרוב משפחה שחייב להתאבל עליו (אבא, אמא, ילדים, אחים ובן זוג) ועדיין לא קברו את הנפטר, האבל נקרא בשם "אונן", ובתנאי שמוטל עליו לקוברו.
חשוב לדעת! ברגע שקברו את המת, פוקעות הגבלות האנינות ומתחילים דיני אבלות שבעה.
דיני אונן מבוארים בשולחן ערוך בהרחבה, סימן שמ"א בהלכות אבלות.
האיסורים והמגבלות בתקופת האנינות
לא אוכל בפני המת
אסור לאכול בפני המת. הסיבה לכך היא שהדבר יכול להתפרש כפגיעה במת, מה שמכונה בלשון ההלכה "לועג לרש".
אינו מיסב על השולחן ואוכל
איסור ההסבה הוא ביטוי להכנעה: האונן אוכל רק מפני ההכרח.
בשר ושתיית יין
אונן לא אוכל בשר ולא שותה יין. הסיבה לכך היא החשש שיימשך אחר שתיית היין ויזלזל בקבורת המת.
איסורי אבלות שרלוונטיים גם בזמן שלפני הקבורה
- אסור להתרחץ.
- אסור לסוך שמן.
- להימנע משמחה.
- לא שואלים שאלת שלום.
- לא מסתפרים.
- לא עובדים ולא עושים מלאכה.
- אסור לקיים יחסי אישות.
- אסור לשבת על כיסא.
איסורי אבלות שמותרים לאיש אונן למרות שאסורים בימי השבעה
- מותר לצאת מפתח ביתו.
- מותר לנעול נעליים רגילות.
האם מותר להתגלח לפני הלוויה?
תשובה: מעת הפטירה, לרבות בזמן אנינות של לפני הקבורה, אסור להסתפר ולהתגלח.
לא מברך ופטור מכל המצוות האמורות בתורה
כל הזמן שלפני הקבורה האדם אונן פטור מכל המצוות האמורות בתורה. הכוונה למצוות עשה, לדוגמה: פטור מקריאת שמע, תפילה, תפילין, ברכות וכדומה.
יש לציין שאת איסורי לא תעשה, כמו שבת וכשרות, צריך לשמור ללא קשר לדין האנינות.
הסיבה שאונן פטור מכל המצוות
שתי סיבות נאמרו בדבר:
- סיבה ראשונה: משום כבודו של הנפטר, שלא ייראה שמזלזלים בו בכך שמתעסקים בעניינים אחרים חוץ מענייני הקבורה.
- סיבה שנייה: חוששים שעל ידי ההתעסקות בדברים אחרים תידחה הקבורה, ויש הקפדה גדולה וערך עליון להקדים את הקבורה כמה שרק ניתן. סיבה זו שייכת דווקא כשאין מישהו שמטפל בענייני המת. אבל אם יש כבר מישהו שמטפל, סיבה זו לא שייכת.
האם אדם יכול להחליט להחמיר על עצמו ולקיים מצוות בזמן האנינות?
פסק השו"ע בהלכות אבלות שאף מי שרוצה להחמיר על עצמו אינו רשאי.
אנינות בשבת והבדלה
שבת
בשבת לא חלות מגבלות אנינות, ומותר לאכול בשר, לשתות יין ולקיים תפילות וברכות, חוץ מיחסי אישות, שאסורים.
הבדלה
מי שמת לו מת בשבת אוכל במוצאי שבת ללא הבדלה, ולאחר הקבורה יעשה הבדלה.
מתי פוסקת האנינות?
ברגע שהמת נקבר, ודאי שנפסקת תקופת האנינות ומתחילה תקופת האבלות.
אמנם מצינו בשו"ע שאם המת נמסר לאנשי מקצוע שמטפלים בנפטרים, כיום זה נקרא "חברה קדישא" ובלשון השו"ע "נמסר לכתפיים", אזי גם כן פוסקת האנינות. ומצינו שתי שיטות בנידון:
שיטת הנודע ביהודה
מסירת המת לחברה קדישא מועילה להפסיק את האנינות רק לאלו שאינם הולכים ללוויה.
הקרובים שכן הולכים ללוויה אינם מפסיקים את האנינות בעקבות מסירת הנפטר לטיפול החברה קדישא. אלא שלמרות זאת יכולים הקרובים להחמיר על עצמם לקיים מצוות שהאונן פטור מהן.
וכן פסק הפני ברוך.
שיטת השדי חמד והמשנה ברורה
בכל מצב שמסרו את הנפטר לטיפול החברה קדישא, הופסק דין האנינות.